פחד הוא לא אוייב 

פגשתי מאות ואלפי אנשים במהלך המסלול המרתק הזה המכונה "חיים". פגשתי אותם בסדנאות, בהרצאות, באימונים או סתם אצל חברים. לאחרונה מטרידה אותי שאלה אחת יותר מכל - מדוע אנחנו מתעוררים רק כאשר מופיע לו הכאב ומזכיר לנו את משמעות החיים שקבלנו במתנה - למה אנחנו צריכים שעון מעורר בדמותו של כאב כדי להבין את מה שיש לנו כאן ועכשיו?
גם שקורה לנו דבר שמזעזע אותנו לרגע - הוא נשכח מהר כל כך. אנחנו פיתחנו מיומנות ומומחיות בלשכוח ולהדחיק את האמת - הזמן שלנו הוא לא באמת שלנו.

מאין נוצרה האדישות הזו לכל רגע שעובר בחיים. למה לרוב רק חולים עוסקים באדיקות במשמעות הבריאות והחיים. למה רק אז באותם רגעים סופניים אנשים נזכרים מהי באמת משמעות החיים?

המודעות למתנה הכל כך לא מובנת הזו שקוראים לה חיים העמיקה אצלי שורשים ככל שחלפו להם השנים. גם שאנשים שואלים לשלומי אני מוצא את עצמי עוצר לרגע וחושב על עומקה האמיתי של השאלה. אני משתמש באותה שאלה הסתמית שאותה בטח ישאלו אותי עוד הרבה אנשים במהלך כל יום כדי להזכיר לעצמי דבר כל כך חשוב:
שלומי מעולה, קמתי הבוקר שזה בפני עצמו הישג אמיתי, יש כאלו שלא זכו לזה. יותר מזה, גם אשתי האהובה קמה בריאה ושלמה והילדים שלי, האהובים שלי, גם הם קמו והכל כשורה - כל השאר אתגרים ושטויות.
אני לא יודע אם אני נאיבי או אופטימי חסר תקנה. אני מוכן להיות כל דבר רק לא אדם שחי את החיים ושוכח את המשמעות האמיתית שלהם.

אני יודע שאני לא צריך תזכורת בצורה של מחלה, תאונה או כל צרה בשביל להבין את אותה תובנה פשוטה - אני ואתם חיים את החיים שלנו בהשאלה ואנחנו לא יודעים מתי נצטרך להחזיר אותם בחזרה.
יותר כואב ומתסכל הוא לראות אנשים מסביבי מתייחסים לזמן החיים שלהם כאילו הוא אין סופי. הוא לא יגמר ואפשר לבזבז אותו על כל שטות אפשרית. לעומת המשאב הכל כך יקר הזה שאותו אנשים מבזבזים חופשי, על המשאב האחר - כסף- אנשים שומרים מכל משמר.
שומרים אותו בבנק, מפחדים שיגנבו אותו, מפחדים שלא יהיה עוד.

הרי לעומת משאב הכסף המאוד מדיד שאת מצבו תמיד אפשר לבדוק באמצעות פעולה בנקאית מאוד פשוטה, ברור יתרה .
לצערי ולצערכם לא ניתן להגיע לכספומט של החיים ולבצע גם שם בדיקה כמה זמן נשאר לי לחיות.
אני לא מציע להתחיל להפחיד את עצמנו, הכל עלול להיגמר אולי עוד דקה אז למה בכלל להתאמץ. אני מציע דבר אחר - לאמץ לחיים מספר תובנות מאוד פשוטות :
1. החיים הם מתנה, תזכירו את זה לעצמכם לפחות פעם ביממה.
2. אל תבזבזו זמן חיים על פעולה, דבר או אנשים לא ראויים.
3. עד שתגיעו למועדון השיש - תלמדו להנות מהחיים - גם מההצלחות וגם מהאתגרים.
4. יש אנשים שחיים את החיים ויש כאלו שרק עוברים כאן - מה אתם ?
5. אם מחר זה היום האחרון - מה תעשו היום ?
6. תכתבו לעצמכם את תסריט החיים שלכם- לא שאחרים יעשו את זה.
7. תוקירו את עצמכם, תפרגנו, מספיק זמן היינו עסוקים בהאשמות או פחדים.
8. תחלמו ותהפכו את החלום לתוכנית עבודה.
9. קחו את הפחד שלכם יד ביד ותצאו איתו לטיול לעבר היעדים שלכם.
10. לכו תדעו מתי כל החגיגה הזו עומדת להיגמר.